#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איסור העלאה על השולחן באיזה שולחן נאמר?<br>על איזה בשר נאמר, והטעם?	"נאמר רק על שולחן שאוכלים עליו ולא על שולחן שסודר עליו את המאכל.<br>נאמר על כל מיני בשר גם בשר חי' ועוף. והטעם כתבו הטור והמחבר שחיישינן שמא יאכל מהם ביחד, ומה שגזרו גם בבשר חי' ועוף כתב הט""ז שהוא גזירה אטו שיאכל בשר בהמה. (אבל יש מפרשים שהחשש הוא העלאה דבשר עוף אטו העלאה דבשר בהמה ואחר שיעלה הוא כמעט וודאי שיאכל)."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור העלאה בנבילה?	"הר""ן כתב שמותר והטעם משום שבדילים ממנו אין חוששים שיאכל.<br>והוכיח הש""ך שבוודאי בלחם כיון שע""ז חי האדם חיישינן גם בדבר שבדילים ממנו, כמבואר בגמ' שמדמה חלת הארץ לבשר בחלב לעניין זה."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף א'"	הדין בלחם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול על השולחן יחד עם אדם שמודר הנאה ממנו, והטעם?<br>ומה הדין במודר ממאכל?	"כתב הרא""ש שמותר משום שהם כשני בני אדם שאין מכירים זה את זה שאדרבה שונאים זה את זה. אבל אין היתר כמו בנבילה שבזה שאינו אסור רק מחמת נדרו אין בדילים ממנו.<br>ובמודר ממאכל כתב בפ""ת ע""פ הש""ך שאסור כיון שאין ההיתר של הרא""ש רק במודר מחבירו משום ששונא אותו משא""כ במודר ממאכל. (אבל יש סוברים שבזה מותר משום שבדיל מיניה כמו בנבילה שרק במודר מחבירו אינו בדיל מהמאכל כיון שאינו אסור רק כשהוא תחת יד מי שמודר ממנו אבל במודר ממאכל הרי הוא בדיל מיניה כיון שבכל מקום שהוא אסור עליו)."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לאכול על השולחן בפסח יחד עם נכרי שאוכל חמץ, והטעם? רשב""א, אורחות חיים."	"רשב""א- אסור, משום שחמץ אסור במשהו ויש חשש שיפול משהו משהו לתוך מאכלו ולא ירגיש (וממילא אין לזה היתר משום שבדילים ממנו), ולפ""ז אסור גם כשיש היכר או שאין מכירים זה את זה.&nbsp;<br>אורחות חיים- מותר משום שאין ישראל נחשב מכירים עם גוי. ולא כתב ההיתר משום שבדילים ממנו או משום שחולק על הר""ן ואוסר גם בנבילה וכדו' או ששאני בחמץ שהוא לחם שאסור גם באיסור שבדילים ממנו (ולכאורה יש גם לומר שחמץ נחשב איסור שאינו בדיל מיניה כיון שהוא מותר כל השנה, וכן משמע ברשב""א שאוסר מטעם זה ולא צריך לטעם הנ""ל רק לאסור עם היכר)."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להעלות בשר בחלב יחד על השולחן כשמעמידים שומר, והטעם?	"אסור, רע""א בשם גן המלך. והטעם משום שלא מועיל שומר לדבר שצריך שמירה בלי הפסק כמו כאן שיש חשש כל רגע שמא יאכל ממין השני."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדליק בחמאה בשעה שאוכל בשר וכן להדליק בשומן בשעה שאוכל גבינה?<br>האם מותר להדליק בחלב?	"האליה זוטא אוסר להדליק בחמאה, והבית לחם יהודה מתיר משום שאם אוסרים צריכים לאסור גם להדליק בשומן כשאוכלים גבינה וזה לא שמענו (כנראה שנירות שומן היו מאוד מקובלים ואם הי' איסור בדבר לא היו שותקים כל הפוסקים שלפניו), והפרמ""ג כתב שאין להביא ראיה מזה שבשומן שהוא עשויה כעין פתילה ואינו נעשה נוזל אין חשש שפיכה וממילא מותר אבל בחמאה יש חשש שישפוך לתוך מאכלו קצת.<br>ובנרות של חלב מותר כיון שאדם בדיל מיניה אינו מקרב את מאכלו למקום הנר."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דאסור העלאה של בשר בחלב יחד האם הוא גם בשני בני אדם שאחד אוכל חלב ואחד אוכל בשר, ואיזה הגבלה יש בדבר?	כן ורק כשמכירים זה את זה ואז יש חשש שמא יאכל אחד מן השני.	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפירוש של ""מכירים ומקפידים""?<br>ומה הדין בזה? מחבר, מהרש""ל."	"המהרש""ל פי' שהם אוהבים זה את זה אבל לא לגמרי שיש להם קצת קפידא אחד על השני, וכן נראה שפי' גם הט""ז.<br>המהרש""ל אוסר בזה רק באחים שע""ז נאמר בגמ' וכתב שכן משמע בטור באו""ח. המחבר וכן הטור כאן כתבו שאסור וכן סובר הט""ז והש""ך.&nbsp;<br>[אפשר שיש גם לפרש שמכירים ומקפידים הכוונה שאוהבים זה את זה לגמרי אלא יש להם קפידא צדדית שלא לאכול אחד מן השני ולא מחמת פגם בהאבה ביניהם, ולפ""ז אפי' אם פוסקים שמכירים ומקפידים אסור בכולם ולא רק באחים עדיין יהא מתירים באותו מכירים ומקפידים של המהרש""ל שזה לא נחשב בכלל מכירים.]"	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מודר הנאה מחברו האם מותר לאכול זה בשר וזה חלב על שולחן אחד?	"מותר משום ששונאים זה את זה ובוודאי שלא הוי בגדר מכירים זה את זה. פ""ת ע""פ הרא""ש."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מועיל היכר, והיאך הוא כתוב בגמ'?	"בגמ' אמרינן שלא אסרו אלא בתפיסה אחת ומפרש הגמ' שהכוונה לכעין תפיסה אחת. <br>ויש שני פירושים בתוס' פי' הראשון הוא שכעין תפיסה אחת היינו שאוכלים בלי היכר אבל עם היכר שמפסיק ביניהם הוי כעין שני תפיסות, והפי' השני הוא שתפיסה הוא הכוונה להוצאה אחת (כמו אחים שקנו בתפיסת הבית) ואם מכירים זה את זה הוי כעין הוצאה אחת וכשאין מכירים זה את זה הוי כעין שני הוצאות, ולפי' זה אינו מבואר שמותר לאכול ביחד ע""י היכר.&nbsp;<br>ופסקינן כפירוש הראשון (והבית יוסף באורח חיים סימן קע""ג כתב בדעת הרי""ף והרמב""ם שנראה שהם פוסקים שאינו מועיל היכר שפירשו כפירוש השני אבל נוהגים כפי' הראשון)."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הטור כתב שיש אומרים שאם יש להם הוצאה אחת אינו מותר ע""י היכר, מה הפירוש של שיטה זו?"	"שיטה זו הוא כפירוש השני של תוס' בגמ' שכעין הוצאה אחת היינו שמכירים זה את זה וממילא לא מבואר שום היתר ע""י היכר, והק' הב""ח שא""כ למה רק בהוצאה אחת אסור והא לפי פירוש זה לא מועיל היכר גם כשהם שני הוצאות אם מכירים זה את זה, אבל הט""ז מפרש (וכן נראה בש""ך ג""כ) שכוונת הטור הוא אה""נ לאו דווקא הוצאה אחת אלא כעין הוצאה אחת ואין לדייק שיש אופן שגם הי""א מודין שמועיל היכר אלא כוונת הטור הוא לומר שזה השיטה סובר שההיכר הנזכר אינו מועיל כשיש להם הוצאה אחת או כעין זה היינו כשמכירים זה את זה וממילא אין שום אופן שצריכים היכר והיא מועיל כיון שבאין מכירים מותר בלי היכר.<br>[בפרי מגדים הביא פי' נוסף מהכנסת הגדולה שמפרש ששיטה זו הוא ג""כ כהפירוש הראשון של תוס' שמועיל היכר אלא שסוברים שאינו מותר ע""י היכר רק כשאין להם הוצאה אחת שאז אסור גם עם היכר (וצ""ע שלא מפורש שום רמז לאיסור זה בגמ'), ויש קצת דיוק בדרכי משה שלמד כן שהרי על הא דכתב הטור שמועיל היכר כתב שנקטינן כן ואח""כ על הטור שהביא הי""א כתב עוד הפעם דלית הלכתא כשיטה זו.]"	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בהיכר שאוכלים ממנו? <br>ומה הגדר בזה והנ""מ היוצא מביניהם? בית יוסף ועוד פוסקים, ב""ח."	"כתבו הגהות אשרי והאיסור והיתר שההיכר צריך להיות דבר שאין אוכלים ממנו (יש לציין שהכנסת הגדולה לומד בדעת האו""ה שאינו נחשב היכר דבר מאכל אפי' עכשיו אין אוכלים ממנו אבל הגהות אשרי וודאי מתיר אם אין אוכלים ממנו עכשיו וכן עיקר).&nbsp;<br>הבית לומד שהגדר הוא משום שהיכר צריך להיות דבר שאינו רגיל להיות על השולחן ואם אוכלים ממנו הרי מקומו הוא על השולחן, וממילא שהרבה פעמים דרכו שלא להיות על השולחן אפי' כשמשתמשים עמו באופן כזה יכול להיות היכר אם מניחים אותו על השולחן. <br>והב""ח סובר שכל שמשתמשים עמו אינו היכר (לכאורה משום שסבר שהטעם שלא מועיל הוא שכיון שמשתמשים עמו אין זה מפסיק שזהו חלק מן מאכלו), וממילא אוסר גם קנקן אם משתמשים עמו אפי' במקום שאין דרכו להיות על השולחן.<br>ופסקינן כהבית יוסף."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עוד כתב האיסור והיתר בעניין ההיכר?	שצריך להיות גבוה קצת.	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שני חומרות נהגו ר' קלונימוס ור' יהודא, ואיזה מהם אנו נוהגים כן, והאם זה מדינא או רק חומרא?	"נהגו שאין להשתמש עם כוס אחד לשני בני אדם כשאחד אוכל בשר ואחד חלב, וגם היו מקפידים להצריך שני מפות וגם היכר.<br>אנו נוהגים רק חומרא הראשונה ולא השנייה.<br>הדרכי משה הביא מהגהות אשרי שהוא רק חומרא (ועי' בב""ח) אבל ממה שהביא מהאו""ה נראה שסבר שהוא דין וכן הרמ""א פסק כן מדינא ולא רק כחומרא."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה טעם יש להחמיר שלא לשתות מכוס אחד כשאחד אוכל בשר ואחד חלב? <br>והאם זה נוהג גם בשני בני אדם שאין מכירים זה את זה?<br>והאם זה נוהג גם בשני שולחנות?	"בהגהות אשרי משמע שהטעם הוא משום שאם שותים מכוס אחד הוי כתפיסה אחת ולא מועיל היכר וכן מפורש באו""ה וכתב שמטעם זה לחוד כבר אסור גם כשאין מכירים זה את זה (ולא כמו שמשמע בדרכי משה שמטעם זה אין לאסור כשאין מכירים).<br>עוד טעם כתב באיסור והיתר שהוא משום חשש שנדבק ממאכל שבפיו לכוס (אפי' שדרכו של אדם לקנח פיו לפני ששותה חיישינן שמא לא קיח את פיו יפה יפה. ב""ח), ולפ""ז יש לאסור אפי' בשני שולחנות."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה עוד שני דוגמאות כתב הרמ""א שאסור כמו שאסור לשתות מכוס אחד?"	לאכול מפת אחד ולהשתמש עם כלי מלח אחד.	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן כתב הב""ח בשם המהרש""ל שמותר גם לאלו שסוברים שלא מועיל היכר?"	כשיושבים רחוקים זה מזה בכדי שלא יפשוט ידו לאכול עם חברו.	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן התיר המשאת בנימין לאכול לשני בני אדם אחד בשר ואחד חלב?	כשיש עוד אנשים שאוכלים על השולחן?	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שאכל בשר ולא עבר עדיין שש שעות האם מותר לשב בשולחן שיש שם אחד שאוכל חלב?<br>ומה הדין כשאוכל שם ג""כ מאכלי פארווה?"	"הבית יעקב אוסר משום חשש שמא יושיט לו חברו ויתן לו מאכל חלבי משום שאינו יודע שהוא אבל בשר מקודם (אבל אין חשש שיקח בעצמו כיון שאינו אוכל עכשיו ורק בשעת אכילה חוששים) [וכתב ביד אפרים שהבית יעקב אינו אוסר רק באופן שעדיין לא סעיד לגמרי], והיד אפרים והפרי מגדים מתירים.<br>ואם אוכל עכשיו משמע שכ""ע מודי שאסור."	"יו""ד סימן פ""ח סעיף ב'"		
